חבר שלי, אלי , למד עשר שנים כימיה.
במהלך לימודיו התעלף פעמיים מחשיפה לכלור וחזר במשך שבוע הביתה מסריח מגופרית.
בסוף קיבל אלי את התעודה לה כיסף שנים.
ת'כלס – כבוד.
באמת. תואר דוקטור זה לא צחוק ותעיד התעודה:
על השקעה משמעותית וערכים של דבקות במשימה והתמדה חסרת פשרות.
לטקס הסיום הגיעו ההורים הגאים גם האשה.
במעמד המרגש קיבל אלי את תעודת הדוקטורט. גאווה גדולה.
בביתו, בחר אלי לתלות את התעודה במקום בו הוא נמצא לפחות פעם אחת ביום.
ושם, זוקף ראשו אל על, מביט בגאוה אל המסמך עליו חלם בלילות ללא שינה עת חרש ספרים ונוסחאות.
אבל יש דרך נוספת, אלי, פרקטית יותר: דיגיטלית. תעודה דיגיטלית.
לשמור את התעודה לרגע בו באמת יהיה בה צורך:
תרצה לצרף לקורות חיים או להעביר למקום עבודה כשתדרש.
הפורמט הדיגיטלי, מוכן לדפוס או שיתוף.
אתר תעודה מציע בדיוק את השירות הזה.
ובאמת כל הכבוד לך אלי.
